israelisinberlin.de

  • הגדלת גודל פונט
  • גודל פונט ברירת מחדל
  • הקטנת גודל פונט
הצד האכזרי שלך
טל קייזמן , מסעות טל בעמק הריין
יוקר המחיה בערוץ 10
Administrator , general
על מה יש לשים לב ברכישת/השכרת דירה
אילן וייס , נדל"ן כללי

מבוקש: חבר נעורים מלפני 50 שנה

דוא הדפסה PDF

יעקב ברק מישראל (בתמונה) מחפש חבר נעורים מלפני 50 שנה . אולי מישהי/ו במקרה מכיר את החבר או שיש בידיו מידע שיוכל לעזור לו. הנה הפנייה של יעקב:

שלום לך,
אני מחפש חבר נעורים אשר דרכינו נפרדו לפני 50 שנים, ב 1964.
שמו אברהם קובלסקי Abraham Kowalski.
משפחתו התגוררה בשרלוטנבורג ברחוב מומזן. Mommsenstraße 4, אביו עסק ביהלומים ותכשיטים.

בביקורי בברלין מצאתי כתובת של עסק הנושא את שמו ב Ludwigkirchstraße 8 , 10719.כשבקרתי במקום נאמר לי שהעסק סגור מזה מספר שנים.

הוא אמור להיות כבן 66 והיתה לו אחות בוגרת ממנו בכשנתיים.

אודה לך אם תוכלי לעזור לי לאתרו או להפנות אותי היכן לחפשו (עיריה, וכו').

בתודה מראש,

יעקב ברק
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

11
   יעקב ברק לפני כ 50 שנה
עדכון אחרון ב-חמישי, 07 אוגוסט 2014 08:04
 

קיץ של תרבות ישראלית במוזיאון היהודי

דוא הדפסה PDF

קיץ של אירועים ספרותיים עם הקראות, תיאטרון ועוד בשיתוף הספרייה העברית בברלין

Words beneath the Trees

Mit »Words beneath the Trees« starten wir eine neue literarische Reihe mit Lesungen, Theater-Performances und mehr - alle vier Wochen, immer samstags von 18 bis 20 Uhr unter freiem Himmel im Museumsgarten (bei schlechtem Wetter im Glashof), mit Kinderprogramm. Der Eintritt ist frei.
Alle Veranstaltungen des diesjährigen Kultursommers unter dem Motto »Israelis in Berlin« sind hier zu finden: www.jmberlin.de/kultursommer

12.07. Am Kontrollpunkt der PoesieSamstag, 12.07.2014
Words beneath the Trees: »Am Kontrollpunkt der Poesie«
Zeitgenössische Israelische Dichtung aus Berlin

Heimat, Muttersprache, Exil, Checkpoints zwischen Welten: israelische Lyrik in und aus Berlin. Was bringt junge Israelis nach Berlin und welche Einflüsse hat die Geschichte und die Gegenwart der deutschen Hauptstadt auf das Schaffen israelischer Dichter, die hier leben? In Lesungen in deutscher und hebräischer Sprache und im Gespräch mit dem Übersetzer Gadi Goldberg stellen Maya Kuperman, Ronen Altman Kaydar und Mati Shemoelof ihre Werke vor.
Altman Kaydars Gedichte und Songs bewegen sich zwischen Geschichte, den Naturwissenschaften und der (Un-)Wirklichkeit, während Kuperman in messerscharfer Lyrik die »Muttersprache« und die dem Schreiben zugrunde liegenden Abschiede auslotet. »Am Kontrollpunkt der Poesie« hingegen reflektiert Shemoelof, wann er bereit sein wird, israelische Liebesgedichte zu schreiben.

In Kooperation mit der Hebrew Library

http://www.jmberlin.de/main/DE/02-Veranstaltungen/veranstaltungen-2014/2014_07_12_dichtung.php

 

09.08. Save your LoveSamstag. 9. August 2014,
Save your Love
Theaterperformance mit Niva Dloomy, Hila Golan und Ariel Nil Levy
Normalerweise haben Theater im Sommer Spielpause. Die drei in Berlin lebenden israelischen Theatermacher Niva Dloomy, Hila Golan und Ariel Nil Levy halten sich daran so wenig wie an andere Konventionen. Ihr Erfolg gibt ihnen dabei recht.
Für die »Sommer-Inszenierung« im Garten des Jüdischen Museums Berlin arbeitet das Trio mit den für sie typischen Methoden: Seh- und Denkgewohnheiten werden durchkreuzt, scheinbar Bekanntes tritt in die Ferne, Gewissheiten wanken. Als Ausgangsmaterial dient ihr erfolgreiches Stück »Save your Love, Part I«. Es beschreibt ein Liebespaar, das versucht, der Ökonomie der Gefühle zu entfliehen. Ihr Lebensalltag vermengt sich vor der Kulisse des Museums mit surrealen Märchenbildern.

http://www.jmberlin.de/main/DE/02-Veranstaltungen/veranstaltungen-2014/2014_08_09_saveLove.php?b=kal

 

13.09. Galil TrioSamstag, 13. September 2014, 18 Uhr
Galil Trio
Musik & Texte mit Noa Chorin, Nur Ben-Shalom,
Daniel Seroussi und Oliver Brod
Der Abend verspricht eine ungewöhnliche musikalische und literarische Zeitreise: Das junge Solisten-Trio spielt Werke der beiden um 1900 in Wien populären Komponisten Carl Goldmark und Carl Frühling, Stücke von Joachim Stutschewsky (geboren in der Ukraine, aus Wien nach Zürich gefl ohen, später nach Palästina emigriert) und Musik des israelischen Komponisten Lior Navok, der heute in Berlin lebt. Begleitend werden Texte jüdischer und israelischer Schriftsteller gelesen. Die drei Absolventen der Hochschule für Musik »Hanns Eisler« wurden mit Stipendien und Preisen ausgezeichnet und haben u.a. mit dem West-Eastern Divan Orchestra unter Leitung von Daniel Barenboim, dem Moscow Symphony Orchestra und den Berliner Philharmonikern konzertiert.

http://www.jmberlin.de/main/DE/02-Veranstaltungen/veranstaltungen-2014/2014_09_13_galiltrio.php?b=kal

 

Jazz in the Garden
Pop Jazz, Nu Jazz, Creative Jazz und Berliner Lieder von israelischen Musikern aus Berlin – das gibt es nur bei »Jazz in the Garden« im Jüdischen Museum Berlin. Einmal im Monat, immer sonntags von 11-13 Uhr. Genießen Sie diese Sonntagsmatineen im weitläufigen Museumsgarten (Liegestuhl inklusive). Begleitend zu jedem Konzerttermin wird für Kinder der beliebte Workshop »Mazzebacken« im Lehmofen angeboten.

27.07. Buttering TrioSonntag, 27. Juli 2014, 11 Uhr
Buttering Trio
Das Elektronik-Trio kombiniert den Sound von Woodstock mit scharfen Synth-Bässen, progressiven Akkorden und unkonventionellen Beats und Vocals. Als erste Live-Band in der Raw Tapes Familie tragen Buttering Trio den Jazz in die Tel Aviver Szene der elektronischen
Beats – und jetzt auch nach Berlin.

http://www.jmberlin.de/main/DE/02-Veranstaltungen/veranstaltungen-2014/2014_07_27_butteringTrio.php

 

24.08. AlonySonntag, 24. August 2014, 11 Uhr
Efrat Alony, Oliver Leicht & Frank Wingold
»A Kit For Mending Thoughts«
Efrat Alony schreibt dichte poetische Texte und verbindet Elemente aus Folk und Electro mit der Freiheit des Jazz. Ihr Trio ALONY gilt als eines der »herausragendsten Ensembles der internationalen Singer- Songwriter-Szene« (FAZ).

http://www.jmberlin.de/main/DE/02-Veranstaltungen/veranstaltungen-2014/2014_08_24_efratAlony.php

 

 

21.09. Tal Balshai21. September
Tal Balshai
»Ein halbes Leben - Neue Berliner Lieder«
Sein halbes Leben hat der in Jerusalem geborene Komponist und Pianist Tal Balshai inzwischen in Berlin verbracht. Nun widmet er dem Klang der großen Stadt und den Geschichten der kleinen Leute darin eine CD, die er gemeinsam mit sechs Sängerinnen vorstellt.

http://www.jmberlin.de/main/DE/02-Veranstaltungen/veranstaltungen-2014/2014_09_21_talBalshai.php

 

עדכון אחרון ב-שני, 21 יולי 2014 09:32
 

השולחן הישראלי - המפגש הבא

דוא הדפסה PDF

השולחן הישראלי  אחרי יותר מעשור החלטתי להפסיק לארגן המפגשים. הסיבה המרכזית: ירידה בענין של הבאים למפגשים. את הלפיד העברתי וירטואלית לשלש נשים: נירית ביאלר ("הבית", מפגשי MNK), רויטל סקלי ("קומזיץ") וטל אלון ("שפיץ") שיקחו מעתה אחריות על הארגון. הנה הודעת המארגנות על המפגש הקרוב:

https://www.facebook.com/events/570561786376081/?source=1


ישראלי בחו"ל

במפגש "העברת הלפיד" שהיה הראשון שאורגן ע"י הטרוייקה הנשית ואני קיבלתי בו מחמאות על העבר, הבעתי ברקול רם את דעתי על הנושא הנ"ל שלוותה בלא מעט קריאות ביניים כנגדה. רובן עם ווליום גבוה אבל עם תוכן קלוש. אני רוצה להרחיב ולארגן מעט את שאמרתי.
הערות:
א. כאשר אני אומר "ישראלי/ים בחו"ל" איני מוציא עצמי מתוך הקבוצה שגם אני חלק ממנה
ב. אני כותב מתוך ניסיוני כישראלי בברלין ומניח שהתופעה עליה אני כותב דומה גם במקומות אחרים בעולם אליהם מגיעים ישראלים שעזבו את מולדתם

את מאמרי זה אחלק ל 3:

א. ישראלי בחו"ל: תופעה ברת חלוף שאורכה כאורך חייו של אותו הישראלי
ישראלי שעוזב את מדינת שראל ומתגורר דרך קבע בחו"ל מנסה להגדיר וגם למסד את זהותו. זה חשוב כי כל אדם זקוק להגדרה ותיחום של זהותו עבור עצמו ויותר מכך: מול בני האדם מסביבו, במיוחד אם אין התאמה גדולה בינו לבינהם. הישראלי בחו"ל קשור לעברו שהתנהל כולו במדינת ישראל בקשרי משפחה, תרבות, מסורת (כדי לא להשתמש בשלב זה במילה "דת" שגורמת לכמה מהישראלים לחלחלה), שפה ועוד אלפי נימים ייחודיים לו ו/או כאלה המשותפים גם לישראלים אחרים במצבו. כל הקשרים הינם של רוח ונשמה ולא של חומר (אין לדוגמא מי שמשאירים שם בתים שהיו דורות בידי המשפחה). מצד שני הוא מנסה להיתאקלם בסביבה חדשה (החו"ל האישי שלו) אשר העבר האישי שלו אינו מעניין אותה, לכל היותר כידיעה בחדשות או כחלק מעורפל בשיעור היסטוריה של ביה"ס. בגלל ההטבעה החזקה שמדינת ישראל משאירה בכל מי שגדל בה, הרי שהישראלי העובר לחיות בחו"ל אינו מעונין להיטמע בסביבתו החדשה ורוצה לשמר חלק מעברו/זהותו היום וגם בעתיד. ומהי הדרך הקלה והפשוטה: ביחד עם ישראלים אחרים שבמצבו. איך? הדרכים רבות גם  אם המניע זהה: מפגשים עם ישראלים אחרים (כמו זה שאירגנתי במשך יותר מעשור ועכשו הוא ימשך בהנהגת 3 הנשים החזקות שלקחו את הלפיד ממני וישאו אותו הלאה), יחסי ידידות וקירבה עם ישראלים אחרים המתגוררים באותה העיר, שיטוט באינטרנט באתרים של ישראלים בחו"ל למען ישראלים בחו"ל ועוד. כמובן שהקשר הכמעט פיסי עם מדינת ואלה שמתגוררים בה הוא החזק מכל: ביקורים הדדים, טלפון, עיתונות, ספרים ועוד. אולם הסיבה החזקה לחיפוש הקשר עם ישראלים בחו"ל שמצבם דומה תצוץ מאוחר יותר, כאשר יוולדו לישראלים בחו"ל ילדים, בין אם יחד עם בני זוג ישראלים ובין אם יחד עם בני זוג מקומיים שאינם ישראלים. איך אני מסביר לילד ששואל אותי (בדרך כלל כבר בשפת המדינה בה חיים): אבא, למה קוראים לך עידן ולא הנס, פרנסואה או צ'ארלי? מה עונים לילד ששואל את אמו: אמא למה אבא מדבר גרמנית/צרפתית/אנגלית עם כלכך הרבה שגיאות? ולעזור לי להכין את שיעורי הבת הוא לא יכול? כדי לענות על השאלות שהילד מעמיד צריך לדעת יותר מכמה תשובות קצרות. לא כולנו יכולים לתת לילדים שיעור בהיסטוריה יהודית ולכן אנו מחפשים קבוצות של ישראלים אחרים שנמצאות בבעיה דומה. כך נוצרים גני ילדים של ישראלים וקבוצות אחרות שבאות לקרב הילדים אל אותה הזהות שהישראלי בחו"ל מחפש ולא תמיד מוצא, אך רוצה שהילד שלו ידע מהי.
כאן אני חוזר לכותרת של מאמר זה: אותם ילדים של הישראלים בחו"ל לא יהיו יותר בעצמם ישראלים בחו"ל כי להם אין את הרקע של ההורים: ילדות ובגרות במדינת ישראל. כך הם יהפכו לבוגרים שהוריהם, או אחד מהם, באו מישראל. הם יהיו בנים למדינה בה גדלו עם הורה/ים מהגרים וכך יעלם הישראלי בחו"ל עם מותו של הדור הראשון (והיחיד) לישראלים בחו"ל. כמובן שהתופעה של הישראלי בחו"ל לא תגמר, כל עוד שישראלים חדשים יחליטו לעבור לחיות בחו"ל. אך עבור כל ישראלי שעבר לחו"ל יסתיים פרק זה של משפחתו - עם מותו.

ב. למה עובר ישראלי לחיות בחו"ל (כאן: ברלין)?

המילה הגירה כמעט ואינה בשימוש בשפה העברית של חיי היום-יום בישראל. שכן הגירה היא מעבר למדינה אחרת מאחר ובמדינת המוצא החיים קשים למי שהחליט להגר והוא עובר למדינה שבה יש לו, לדעתו,תנאים טובים יותר באותם התחומים החשובים לו
מאחר ומדינת ישראל תופסת את עצמה כמקום היחידי שבו יהודים יכולים לחיות בראש מורם, הרי שעזיבתה (לא ע"י מיעוטים כמו ערבים, נוצרים ועוד) מהווה סתירה (וגם סטירה) להנחה זו.
והנה קם דור שעבורם השואה אינה קו שאין לחצות אותו והם מעיזים להטיל ספק בהנחה המרכזית עליה מושתת מדינת היהודים בארץ ישראל. מה כן חשוב להם? מצבם הכלכלי. נכון, ישראל אינה אירלאנד של המאה ה 19 בה ילדים מתים מרעב והוריהם מהגרים לאר"הב כדי להישאר בחיים. אך אותם צעירים ישראלים שבוחרים להגר למדינות אחרות, רוצים לקבל תמורה עכשווית עבור המאמץ שהם משקיעים בחיי העבודה שלהם. הם מטילים ספק שבמשך 30-40 שנות עבודה מתוך כלל השנים שיחיו יצליחו להגיע לפחות למעמד כלכלי בו נמצאים הוריהם שנקודת הפתיחה שלהם היתה גרועה פי כמה מזו שלהם. זה דור שנראה לו שהאיום הפיסי על חייו במדינת ישראל גדול לא פחות ואולי יותר מאשר במדינות אירופה לדוגמא, ממנה הוקאו הוריהם. הם מגישים בקשות לדרכונים אירופאים בזכות אבות וחוזרים לאירופה שבעיניהם היא סמל של שלווה פוליטית וביטחון כלכלי.

ג. (חוסר) הקשר בין הישראלים בברלין לקהילה היהודית בברלין)

גם אחרי שהכמות של הישראלים בברלין מהווה יותר מכפולה מזו של חברי הקהילה היהודית בברלין, לא טורחים שני הצדדים להתקרב זה לזה. המספר הרשמי של חברי הקהילה היהודית בברלין הוא כ 11.000 עם ירידה מתמדת במספר זה, כי מספר העוזבים (בעיקר בגלל מוות) עולה על המצטרפים (בעיקר לידות). ללא ה"עליה הרוסית", המונה יותר ממחצית חברי הקהילה, אפשר היה לסגור את שעריה, כי כ 200 עובדיה בשכר היו מכריחים את מדינת ברלין, לקצץ חריפות בתמיכה, מה שהיה מביא להפסקת הפעילות של מוסדות הקהילה
למה אין הקהילה מנסה לצרף הישראלים אליה? מה שהיה מזרים דם צעיר ופעיל לשורותיה ויכול להכפיל את מס' חבריה. הישראלי הינו יהודי מן המוכן: מכיר את הדת, חגיה ומועדיה, יודע לקרוא בתורה ו"מסורתי" ביחסו אל הדת, גם אם אינו שומר ו/או מקיים מצוות
הסיבות נעוצות בגורם מן העבר ובחוק "מורפי"
א. נפולת של נמושות. כך הגדיר רבין בהיותו ראש ממשלה את היורדים. מדינת ישראל של אז נלחמה בתופעת הירידה, כי לדעתה היוות סכנה קיומית עבורה. היא לא שאלה את היורדים מה הם רוצים, אלא החליטה עבורם. לדוגמא אפשר לקחת את הלחץ שהפעילה על ארה"ב שלא לאשר למי שיוצא מרוסיה והגיע לתחנת המעבר בוינה, להמשיך ולהגר לאר"הב. פתאום נאלצו כל יוצאי ברה"מ להגיע לישראל. מכאן נובע הביטוי "וולבו, וילה" (והייתה מילה נוספת שנישכחה ממני) שהדביקו לעולי ברה"מ שהועלו "בכוח" ארצה. הם לקחו את הטבות הדיור, את המכונית ללא מיסים ובהזדמנות הראשונה המשיכו ל"לארץ המובטחת" שלהם, היא אר"הב (בד"כ)
במסגרת אותו מאבק – חבר סיכוי לאורך זמן – הופעל לחץ על הקהילות היהודיות בגרמניה לא להקל על קליטת יורדים. „מה אתה מחפש כאן? חזור לישראל" היה הטון בו התקבלו מבקשי עזרה כאן שהגיעו טריים מהארץ. הקהילות היהודיות בגרמניה, שהיו בעיני היישראלים וקהילות אחרות "מוקצה", שמחו לשרת את הפוליטיקה של מדינת ישראל כדי לחזור ולקבל "הכשר" ולו גם בבגידה במטרה שלשמו הוקמו.
ב. „המטרה המרכזית של כל אירגון היא להמשיך ולהתקיים". זהו אחד מחוקי מורפי והקהילה היהודית הינה דוגמא מאד משכנעת לנכונותו. כמעט כל מי שנבחר לראש הקהילה ניסה לשמור על מעמדו כראש קהילה לתת לחברי המפלגה שלו, עד כמה שניתן, את מה שהם רצו. המשאלות של מנהיגי הקהילה לא כללו הרחבתה ע"י צירוף ישראלים לדוגמא, כי לא היה למנהיגים אלה, כל יתרון מצעד מסובך וארוך זה שהיה כרוך בהשקעות שלקילה יש מטרות חשובות יותר עבורן ובהפניית כוח אדם שהיה צריך פתאום לעבוד קשה יותר ממה שהיה רגיל אליו במשך עשרות שנים של רוגע ןהיה מהווה אןפוזיציה פנימית בעלת השפעה. מסיבה זו לא נעשה עד היום צעד אמיתי, מעבר למס שפתיים, מצד הקהילה לנסות ולצרף את עשרות אלפי הישראלים בברלין לשורותיה. אולי גם החשש משינוי בלתי ידוע בכיוונו של יחסי הכוח האלקטוראלים שעלול היה לקרוא היווה סיבה נוספת
למה איi הישראלים מצטרפים לקהילה היהודית מיוזמתם?
א. אין להם יתרון מצעד זה. להיפך הם יהיו חייבים לשלם מס דת (שהוא לכשעצמו זעום), המעוגן בחוק מס ההכנסה הגרמני, עבור שירותים שנדמה להם שאים להם בהם צורך. הם לא רואים בקהילה אירגון שמייצג האינטרסים שלהם. אירגון שחשוב שיהיה קיים כדי ללחוץ על הזכרונות ההיסטורים של גרמיה במטרה לקבל תמיכה כלכלית (לדוגמא בהקמת גני ילדים ובתי ספר, בתי כנסת, רבנים, מוהלים, שוחטים,בית קברות ועד) ופוליטית (לדוגמא במאבק נגד האנטישמיות)
ב. הם רואים בעצמם "יהודי גאה", ששירת בצבא, שלא נותן שהגויים יתייחסו אליו בזלזול („יהודון") ומזלזלים גם הם ביהודי הגולה, שהקהילה היא הארגון "שלהם", ואשר להם אין התכונות ה"אציליות" שיש לישראלי העובר לגור לכאן ונדמה לו שהוא צמח אחר, מזן משובח יותר, אם גם אם ממשפחת היהודיים גם כן


בברכה
אילן וייס

ב. למה עובר ישראלי לחיות בחו"ל (כאן: ברלין)?

המילה הגירה כמעט ואינה בשימוש בשפה העברית של חיי היום-יום בישראל. שכן הגירה היא מעבר למדינה אחרת מאחר ובמדינת המוצא החיים קשים למי שהחליט להגר והוא עובר למדינה שבה יש לו, לדעתו,תנאים טובים יותר באותם התחומים החשובים לו
מאחר ומדינת ישראל תופסת את עצמה כמקום היחידי שבו יהודים יכולים לחיות בראש מורם, הרי שעזיבתה (לא ע"י מיעוטים כמו ערבים, נוצרים ועוד) מהווה סתירה (וגם סטירה) להנחה זו.
והנה קם דור שעבורם השואה אינה קו שאין לחצות אותו והם מעיזים להטיל ספק בהנחה המרכזית עליה מושתת מדינת היהודים בארץ ישראל. מה כן חשוב להם? מצבם הכלכלי. נכון, ישראל אינה אירלאנד של המאה ה 19 בה ילדים מתים מרעב והוריהם מהגרים לאר"הב כדי להישאר בחיים. אך אותם צעירים ישראלים שבוחרים להגר למדינות אחרות, רוצים לקבל תמורה עכשווית עבור המאמץ שהם משקיעים בחיי העבודה שלהם. הם מטילים ספק שבמשך 30-40 שנות עבודה מתוך כלל השנים שיחיו יצליחו להגיע לפחות למעמד כלכלי בו נמצאים הוריהם שנקודת הפתיחה שלהם היתה גרועה פי כמה מזו שלהם. זה דור שנראה לו שהאיום הפיסי על חייו במדינת ישראל גדול לא פחות ואולי יותר מאשר במדינות אירופה לדוגמא, ממנה הוקאו הוריהם. הם מגישים בקשות לדרכונים אירופאים בזכות אבות וחוזרים לאירופה שבעיניהם היא סמל של שלווה פוליטית וביטחון כלכלי.

ג. (חוסר) הקשר בין הישראלים בברלין לקהילה היהודית בברלין)

גם אחרי שהכמות של הישראלים בברלין מהווה יותר מכפולה מזו של חברי הקהילה היהודית בברלין, לא טורחים שני הצדדים להתקרב זה לזה. המספר הרשמי של חברי הקהילה היהודית בברלין הוא כ 11.000 עם ירידה מתמדת במספר זה, כי מספר העוזבים (בעיקר בגלל מוות) עולה על המצטרפים (בעיקר לידות). ללא ה"עליה הרוסית", המונה יותר ממחצית חברי הקהילה, אפשר היה לסגור את שעריה, כי כ 200 עובדיה בשכר היו מכריחים את מדינת ברלין, לקצץ חריפות בתמיכה, מה שהיה מביא להפסקת הפעילות של מוסדות הקהילה
למה אין הקהילה מנסה לצרף הישראלים אליה? מה שהיה מזרים דם צעיר ופעיל לשורותיה ויכול להכפיל את מס' חבריה. הישראלי הינו יהודי מן המוכן: מכיר את הדת, חגיה ומועדיה, יודע לקרוא בתורה ו"מסורתי" ביחסו אל הדת, גם אם אינו שומר ו/או מקיים מצוות
הסיבות נעוצות בגורם מן העבר ובחוק "מורפי"
א. נפולת של נמושות. כך הגדיר רבין בהיותו ראש ממשלה את היורדים. מדינת ישראל של אז נלחמה בתופעת הירידה, כי לדעתה היוות סכנה קיומית עבורה. היא לא שאלה את היורדים מה הם רוצים, אלא החליטה עבורם. לדוגמא אפשר לקחת את הלחץ שהפעילה על ארה"ב שלא לאשר למי שיוצא מרוסיה והגיע לתחנת המעבר בוינה, להמשיך ולהגר לאר"הב. פתאום נאלצו כל יוצאי ברה"מ להגיע לישראל. מכאן נובע הביטוי "וולבו, וילה" (והייתה מילה נוספת שנישכחה ממני) שהדביקו לעולי ברה"מ שהועלו "בכוח" ארצה. הם לקחו את הטבות הדיור, את המכונית ללא מיסים ובהזדמנות הראשונה המשיכו ל"לארץ המובטחת" שלהם, היא אר"הב (בד"כ)
במסגרת אותו מאבק – חבר סיכוי לאורך זמן – הופעל לחץ על הקהילות היהודיות בגרמניה לא להקל על קליטת יורדים. „מה אתה מחפש כאן? חזור לישראל" היה הטון בו התקבלו מבקשי עזרה כאן שהגיעו טריים מהארץ. הקהילות היהודיות בגרמניה, שהיו בעיני היישראלים וקהילות אחרות "מוקצה", שמחו לשרת את הפוליטיקה של מדינת ישראל כדי לחזור ולקבל "הכשר" ולו גם בבגידה במטרה שלשמו הוקמו.
ב. „המטרה המרכזית של כל אירגון היא להמשיך ולהתקיים". זהו אחד מחוקי מורפי והקהילה היהודית הינה דוגמא מאד משכנעת לנכונותו. כמעט כל מי שנבחר לראש הקהילה ניסה לשמור על מעמדו כראש קהילה לתת לחברי המפלגה שלו, עד כמה שניתן, את מה שהם רצו. המשאלות של מנהיגי הקהילה לא כללו הרחבתה ע"י צירוף ישראלים לדוגמא, כי לא היה למנהיגים אלה, כל יתרון מצעד מסובך וארוך זה שהיה כרוך בהשקעות שלקילה יש מטרות חשובות יותר עבורן ובהפניית כוח אדם שהיה צריך פתאום לעבוד קשה יותר ממה שהיה רגיל אליו במשך עשרות שנים של רוגע ןהיה מהווה אןפוזיציה פנימית בעלת השפעה. מסיבה זו לא נעשה עד היום צעד אמיתי, מעבר למס שפתיים, מצד הקהילה לנסות ולצרף את עשרות אלפי הישראלים בברלין לשורותיה. אולי גם החשש משינוי בלתי ידוע בכיוונו של יחסי הכוח האלקטוראלים שעלול היה לקרוא היווה סיבה נוספת
למה איi הישראלים מצטרפים לקהילה היהודית מיוזמתם?
א. אין להם יתרון מצעד זה. להיפך הם יהיו חייבים לשלם מס דת (שהוא לכשעצמו זעום), המעוגן בחוק מס ההכנסה הגרמני, עבור שירותים שנדמה להם שאים להם בהם צורך. הם לא רואים בקהילה אירגון שמייצג האינטרסים שלהם. אירגון שחשוב שיהיה קיים כדי ללחוץ על הזכרונות ההיסטורים של גרמיה במטרה לקבל תמיכה כלכלית (לדוגמא בהקמת גני ילדים ובתי ספר, בתי כנסת, רבנים, מוהלים, שוחטים,בית קברות ועד) ופוליטית (לדוגמא במאבק נגד האנטישמיות)
ב. הם רואים בעצמם "יהודי גאה", ששירת בצבא, שלא נותן שהגויים יתייחסו אליו בזלזול („יהודון") ומזלזלים גם הם ביהודי הגולה, שהקהילה היא הארגון "שלהם", ואשר להם אין התכונות ה"אציליות" שיש לישראלי העובר לגור לכאן ונדמה לו שהוא צמח אחר, מזן משובח יותר, אם גם אם ממשפחת היהודיים גם כן

עדכון אחרון ב-שני, 21 יולי 2014 09:36
 

יוקר המחיה בערוץ 10

דוא הדפסה PDF

לכתבה בחדשות ערוץ 10 אנחנו מחפשים לפגוש ישראלים שגרים בברלין ובון ולדבר איתם על יוקר המחיה
מה אנחנו מחפשים:
1. בעלי עסק בגרמניה - אני מחפשת תושב מקומי שהוא בעל עסק (מסעדה, חנות ועוד) שאיתו נדבר איך זה להקים עסק בגרמניה
2. ישראלי בעל עסק בגרמניה ושהיה לו עסק בעבר בישראל
3. גרמני שמרוויח שכר מינימום

אשמח אם תוכלו להפיץ ולסייע לי במציאת מרואיינים

תודה
גלית שפיר
ערוץ 10
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

 

סבא וסבתא גרמנים/אוסטרים?

דוא הדפסה PDF

צוות חוקרים ישראלי, גרמני ואוסטרי מחפשים ישראלים שחיים בברלין או רק עברו לעיר ושסבא וסבתא שלהם, שהיגרו מגרמניה או אוסטריה לישראל – עדיין בחיים.
הפרוייקט שלנו מתרכז בתופעה של ישראלים שחיים בגרמניה ואוסטריה, אך גם נשמח לפגוש ולדבר עם הסבא והסבתא שלך ולשמוע את מחשבותיהם על הנושא:
סיפור חייהם לפני המלחמה? מה חשבו על גרמניה אז? מה היום?
נקודת מבטם על התופעה מרתקת וחשובה לנו מאד.
נשמח לשוחח איתך על הסיבות למעבר, התגובות מהחברים והמשפחה בארץ, הבחירה להתגורר בברלין ואיך ההרגשה לחיות בה.
אם נשמע לך מעניין לעזור לנו ללמוד, להעמיק ולקבל פרספקטיבות מגוונות על הנושא – נשמח להפגש, לשתות קפה ולשוחח.
למידע נוסף על הפרוייקט ויצירת קשר:
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

--------

An Israeli, German and Austrian Team is currently looking for Israelis who live in or have just moved to Berlin and who also have Grandparents, who immigrated to Israel from Germany or Austria and - are still alive.
The Project follows the phenomenon of Israelis moving to Germany and Austria and the reasons for leaving Israel, but we would also love to meet your Grandmothers/ Grandfathers and hear their thoughts about it. What was their experience? What did they once think about Germany, what do they think of it today? Their intimate opinion and their generation's perspective is important as our shared history is of great interest to us. We would also love to hear from you about the reactions you received in Israel from your family and friends and about what life in this new Berlin means to you.

We would love to meet you, hear your perspective, learn more about your motives, views and life in Berlin in general. If your are interested in helping us to learn more and to get an in-depth, diverse and intimate perspective on this, we would love to meet you, have a coffee and talk.

For more information on the project please contact: כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

 

סקר

למה באת לברלין?
 

 

הודעות אחרונות בפורום

הודעות נוספות בפורום
 

לישראל/ית החדש/ה בעיר שלום

שלום

לתשומת לבך, יש לפתוח חלון חדש. PDFהדפסהדוא

לישראלי/ת החדש/ה בברלין שלום,
faceאתר זה מיועד למי ששוהים או מתכוננים לשהות בעיר תקופה ארוכה. המידע יעזור לכם להתמצא מהר יותר בג'ונגל הביורוקרטי והאנושי של עיר גדולה ומורכבת זו למגורים, קראו עוד
 

הרשמה (לאתר ולניוזלטר)

אירועים קרובים Coming events

א' אוג' 24 @11:00 - 01:00PM
Concert: Efrat Alony, Oliver Leicht, and Frank Wingold "A Kit For Mending Thoughts"

מודעות חדשות

גרמניה ואירופה בראי העיתונות הישראלית

לתשומת לבך, יש לפתוח חלון חדש. PDFהדפסהדוא

- מבחר כתבות מעתון "הארץ" על גרמניה http://www.haaretz.co.il/misc/tags/1.1242379     - מבחר כתבות מעתון "מעריב" על גרמניה http://www.nrg.co.il/online/search.php?query=%E2%F8%EE%F0%E9%E4&searchAction=search
- מבחר כתבות מ"עכבר העיר" על גרמניה http://www.mouse.co.il/freesearch.aspx?searchtext=%u05D2%u05E8%u05DE%u05E0%u05D9%u05D4
- מבחר כתבות מ"ישראל היום" על גרמניה http://www.israelhayom.co.il/ih_search?key=%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94 . מבחר כתבות מ"גלובס" על גרמניה http://www.globes.co.il/news/search.aspx?searchType=all&searchQuery=%u05D2%u05E8%u05DE%u05E0%u05D9%u05D4&id=1&cx=partner-pub-3457903570625953:1632854301&cof=FORID:10&ie=UTF-8&q=%D7%92%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94&sa=Search

 

 

ספונסרים

נילי שני - Ensof Webdesign
שירותי גרפיקה ובניית אתרים
באנר